בכל שנה ביום הזכרון קשה לי עם המעבר הזה מעצב לשמחה , מכאב לגאווה ומשקט לחגיגות , ואיכשהו לאט לאט המעבר הזה עושה פייד אאוט וכל המדינה עוברת לאווירת חג . השנה המעבר מבחינתי היה פחות קל משום מה , ואפילו למשמע זיקוקים ולמראה ילדים מרססים ספריי קצף , עדיין הרהרתי בדעותיי לגבי הרצף של שני הימים האלו . בסופו של דבר כשכבר היינו בדרכינו לתל אביב לחגוג את יום העצמאות , הגעתי לתובנה ( בעזרת חברותיי לשיחה ולנסיעה כמובן ) שאמנם המעבר הזה קשה אבל הגיוני . ודווקא האירוניות הזו שאנו נעצבים על אלו שנפלו ומיד לאחר מכן חוגגים את עצמאותה של המדינה מראה שרק בזכותם אנחנו פה , שהם לא לחמו לחינם .
- פייד אאוט –
ובמעבר חד אל חגיגות יום העצמאות , שהתחילו במרכז סוזן דלל במסיבת אוזניות אדירה ( גאוני , פשוט גאוני ! ) , המשיך במסיבת רחוב עמוסה הרבה יותר מדי בנווה צדק והסתיים בחיפוש אחר משהו אכיל שלא דורש זמן המתנה של שעתיים , שעלה בתוהו לבסוף .
סריג- H&M , חולצה - חנות יפה , חגורה - יד שניה
חצאית - מנגו , נעליים - אלדו , גרביים - גולף אנד קו
מקווה שכולם חגגו , ספגו ריח על האש וניצלו את החג המשמח !
ואי אפשר בלי אלפי תודות לשניקו ..
המשך שבוע מהנה לכולם !
2 תגובות:
הכל נורא יפה! אהבתי את הרקע הצהוב המהמם ואת איך שזה מתאים לפרחוניות של הגופיה. גם הרגביים שמציצים מהנעליים והחילזון מתוקים.
כן וואו זה היה ממש כיף למצוא פתאום קיר בצבע כזה להצטלם עליו אפילו בלי להתאמץ! תודה :) אגב הגרביים האלו גם סופר נוחות , יש להן כריות כאלו מקדימה! מומלץ :)
הוסף רשומת תגובה