בכל שנה ביום הזכרון קשה לי עם המעבר הזה מעצב לשמחה , מכאב לגאווה ומשקט לחגיגות , ואיכשהו לאט לאט המעבר הזה עושה פייד אאוט וכל המדינה עוברת לאווירת חג . השנה המעבר מבחינתי היה פחות קל משום מה , ואפילו למשמע זיקוקים ולמראה ילדים מרססים ספריי קצף , עדיין הרהרתי בדעותיי לגבי הרצף של שני הימים האלו . בסופו של דבר כשכבר היינו בדרכינו לתל אביב לחגוג את יום העצמאות , הגעתי לתובנה ( בעזרת חברותיי לשיחה ולנסיעה כמובן ) שאמנם המעבר הזה קשה אבל הגיוני . ודווקא האירוניות הזו שאנו נעצבים על אלו שנפלו ומיד לאחר מכן חוגגים את עצמאותה של המדינה מראה שרק בזכותם אנחנו פה , שהם לא לחמו לחינם .
- פייד אאוט –
ובמעבר חד אל חגיגות יום העצמאות , שהתחילו במרכז סוזן דלל במסיבת אוזניות אדירה ( גאוני , פשוט גאוני ! ) , המשיך במסיבת רחוב עמוסה הרבה יותר מדי בנווה צדק והסתיים בחיפוש אחר משהו אכיל שלא דורש זמן המתנה של שעתיים , שעלה בתוהו לבסוף .
סריג- H&M , חולצה - חנות יפה , חגורה - יד שניה
חצאית - מנגו , נעליים - אלדו , גרביים - גולף אנד קו
מקווה שכולם חגגו , ספגו ריח על האש וניצלו את החג המשמח !
ואי אפשר בלי אלפי תודות לשניקו ..
המשך שבוע מהנה לכולם !
רשומות
